החיים בעידן Covid-19 הפגישו אותנו עם מציאות חדשה שבה מושגים שהיו סדורים נפרמים, הקרוב והרחוק מיטשטשים, ולא אחת אף קורסים זה אל תוך זה.

בתום שנה של סגרים ונהלים של שמירה על ריחוק חברתי מתגלה השפעתם מרחיקת הלכת. הקרוב נאסר והרחוק הפך מחויב המציאות. מחקרים מדווחים על השפעות פסיכולוגיות שליליות, כולל תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית, בלבול, תסכול, שעמום, אובדן הכנסה כספית ועוד. לצד זה יש גם כאלה שדיווחו על שינוי סדר עדיפויות בחייהן ועשו החלטות כמו התקרבות למשפחה, פיתוח אלטרואיזם והתנדבות למען הזולת. בתערוכה זו יצאו הסטודנטיות והסטודנטים של המחלקה לאמנות לבירור מצב, מה השתנה ומה נותר, אילו תפיסות התחזקו, אילו התהפכו או עוצבו מחדש.

בעידן קורונה וריחוק חברתי נשים רבות מאי פעם מוצאות את עצמן מותקפות דווקא במקום הקרוב, שהופך למרוחק ומנוכר. אלימות ריגשית, כלכלית, פיסית ומינית בתוך הבית, היא מנת חלקן של כל כך הרבה ילדות ונשים. ומנגד, יש צעירות וצעירים רבים שדווקא בעידן קורונה מצאו שתהליך המיטוט של הקרוב והרחוק הוא מקור כוח ופוטנציאל לצמיחה.